אירית ראב - שירותי תוכן מאלף עד תו
הכוונה תעסוקתית בראי ההיסטוריה
מאמר קידום (SEO)
ביטוי מרכזי: הכוונה תעסוקתית
המהפכה המודרנית הביאה אלינו המצאות רבות וחשובות, החל מהנורה של אדיסון ועד לאייפון של סטיב ג'ובס. יחד עם המצאות חשובות אלו ואחרות, התפתחה גם הכוונה תעסוקתית הכוללת בתוכה מבחנים מסוגים שונים, כגון מבחנים פסיכולוגיים, מבחנים פסיכוטכניים, וכן אבחון גרפולוגי, המהווה את הכלי האובייקטיבי ביותר לביצוע הכוונה זו.
עם זאת, לא נדון כאן על יתרונותיו של אבחון גרפולוגי, אלא דווקא על יתרונותיה של ההכוונה התעסוקתית. בעבר, צעירים עסקו לרוב במקצוע של המשפחה או נכנסו לגילדות מקצועיות בהתאם למעמדם. כיום, רבים מבקשים למצוא את המקצוע המתאים להם ביותר, כזה המספק ומעשיר אותם, מעבר לאספקט הכספי. הכוונה תעסוקתית מסייעת לכל אחד למצוא את המקצוע המתאים ביותר למידותיו.
אולם, מה היה קורה לו התפתחה הכוונה תעסוקתית בימים עברו? לפניכם סקירה קצרה אודות מספר מקרי מבחן מההיסטוריה, הנותנת נקודת מבט אחרת אודות מה שיכול היה לקרות לו יחידים אלו היו מסתייעים בהכוונה מקצועית.
באישון הלילה, בחצר המלכות במצרים
שנת 52 לפנה"ס, מרד האזרחים גורם לקליאופטרה לנוס מארמונה ולמצוא מחסה באשקלון. יוליוס קיסר הגיע למצרים ולן בארמון. קליאופטרה זיהתה את ההזדמנות ובאישון לילה התגנבה חזרה לעיר, לארמון ולחדרו של הקיסר. משרתת צעירה, שהתעוררה באמצע הלילה מחלום מתעתע, ביקשה לשתות מעט חלב במטבח המשרתים. בדרך, היא ראתה את קליאופטרה במסדרון, בדרך לחולל מהפך. קליאופטרה הבחינה בה וכך, עמדו זו מול זו. המשרתת לא אמרה דבר כי על אף השעה והחשיכה השוררת סביב, בכל זאת מדובר במלכה. היא נעלמה אל תוך האפלה וחזרה לחדרה. קליאופטרה חייכה לעצמה והמשיכה עם תוכניתה.
סביר להניח כי לו היתה הכוונה תעסוקתית באותם ימים, היו מדריכים את המשרתת הצעירה כי יחסי האנוש המצוינים וכושר הביטוי הנהדר שלה יכולים לסייע לה להתמקח מול המלכה ולתעל את הידע שברשותה לכדי קידום ומותרות, עד לכדי משרת ייעוץ בכירה. סביר להניח שאז היו שומעים עליה עד היום, במקום להיעלם אל תוך הלילה ואל תוך דפי ההיסטוריה.
גן אדום כדם בימי המהפכה הצרפתית
שנת 1792, המהפכה הצרפתית בשיאה. בית המלוכה נפל והגיליוטינה פועלת במלוא המרץ. שארל סנסון ובנו גבריאל, מתפעלים את המכונה האכזרית, ומוציאים לפועל את גזר הדין הקטלני. בזמנו הפנוי, גבריאל הצעיר אהב לטפח את גנו, ובייחוד את הוורדים האדומים שלו. בכל הרובע אין ורדים יפים כמו שלו. בכלל, לו היה יכול, היה נהפך לגנן, אבל המסורת המשפחתית חייבה אותו לסייע לאביו ובמהלך השנים גם לקבל את המקצוע שלו.
עם זאת, בבוקרו של עוד יום עבודה שגרתי, לאחר שהלהב עשה את שלו, גבריאל ביצע את שלב הטקס האחרון והראה להמונים המשולהבים את ראשו של הנאשם. אך, בשל הדם הרב שנשפך על הגרדום, גבריאל החליק, נפל מהגרדום הרם, שבר את מפרקתו ומת. לו היתה הכוונה תעסוקתית באותם ימים, סביר להניח שהיו מייעצים לו לזנוח את מקצועו הנוכחי ולהפוך לגנן כמו שחלם, ולממש את תכונות המסירות, ההתמדה, היצירתיות והתכנון לטווח ארוך שניחן בהם.
ניצוץ של אומץ בלילות האפלים של הולנד הכבושה
שנת 1942, יום סתווי בין ערביים, מרייקה בת העשרים חזרה הביתה מעוד יום עבודה בבית הקפה. כל היום עמדה על הרגליים ושירתה אזרחים וחיילים כאחד. בעיקר שירתה חיילים גרמנים שמרבים לפקוד את המקום. מזה זמן מה היא חיה בשני עולמות – ביום היא מלצרית חרוצה ובלילה היא חברה במחתרת הפועלת נגד הנאצים.
בינתיים היא רק הדביקה כרוזים ברחבי העיר אבל הקידום בתפקיד היה בהישג יד. בחצות הליל, היא עמדה לצאת לפעולה חרישית. היא התבקשה להעביר כלי נשק לחבר החוליה שלה, כדי שיוכל להעביר הלאה, לחברים בשטח. היא עמדה ליד החלון וחיכתה לסימן להתחלת הפעולה, אך מאחוריה נשמע לפתע רחש. גפרור ניצת היא הסתובבה וראתה את אביה, שעמד, הדליק את המקטרת שלו והביט בה.
הוא לא אמר דבר מלבד "את לא יכולה לסכן את לימודי המזכירות." מרייקה הבינה והלכה לחדר השינה, ידעה שאביה הביט בה בלכתה. איש החוליה שהגיע מול ביתה לא הבין למה מרייקה לא יצאה, אבל המשיך ללכת כדי לא להיתפס. למחרת בבוקר יצאה לעבודה בבית הקפה כרגיל. את כלי הנשק היא שמה באחד הפחים ברחוב, עטוף בשק כהה.
לו היתה הכוונה תעסוקתית באותם הימים, סביר להניח כי היו מייעצים לה ללכת אחר לבה ולהמרות את פי אביה. התכונות שניחנה בהן, הכוללות בין היתר תעוזה, יכולת תמרון, יכולת ניהול משא ומתן ואחריות, לא רק שהיו עוזרים לה להציל חיי רבים אלא גם להתקדם ולהיות אחת מנשות המפתח בחברה ההולנדית.
נוסטלגיה על שדרות רוטשילד
שנת 2011, תל אביב. אייל דיווש את דרכו הביתה בשדרות רוטשילד. לא מזמן הן שקקו אוהלים על גבי אוהלים, אבל גם זה עבר. הוא ניסה לחשוב אילו מטלות עוד נותרו לעשות לפני שיוכל לשכב לישון. עוד מעט, עוד שנת לימודים הולכת להיפתח. עוד שנה ואייל עומד להיות עורך דין מן המניין, אחרי שיעבור את בחינות הלשכה, כמובן. רק עוד שנה של עבודות ומבחנים ופסקי דין ותקדימים וחוקים על גבי חוקים על גבי חוקים. הוא עצר בצומת מול הבימה, בחן בעיניו את המבנה החדש של התיאטרון הלאומי.
נזכר איך פעם, כשהיה צעיר, גם הוא רצה להיות שחקן. דווקא שיחק בכמה הצגות. היה כוכב החוג לתיאטרון, רבים הבמאים שרבו עליו. התחיל לימודי משחק ונשבר באמצע. בעצת ההורים, התחיל ללמוד משפטים, אין ספק שזה מקצוע פרקטי יותר, חשב. זיק של חרטה ניצת בלבו. חשב אפילו לעשות הכוונה מקצועית ולראות אם זה באמת מתאים לו, אבל הוא היסה את המחשבה במהרה. ההחלטה כבר נעשתה, זה יהיה בזבוז להחליט אחרת. הוא המשיך לדווש דרכו שמאלה, לעבר קינג ג'ורג'.
ואת/ה. מה איתך? האם אתה או את עוסקים כעת במקצוע המתאים לכם? האם אתם קמים כל יום לעבודה, עם חיוך רחב מאוזן לאוזן? או שאולי כל יום הוא מאבק חדש, רק לצאת מהמיטה? האם אתם שלמים במאה אחוז עם מסלול הלימודים אותו בחרתם או שיש אי אילו ספקות למרות שאתם כבר בשנה השלישית ללימודים? האם אתם מבולבלים משפע האפשרויות העומדות לנגד עיניכם, כי אתם אוהבים גם לצייר וגם לכתוב וגם מדעים וגם היסטוריה? זה הזמן לבצע הכוונה תעסוקתית על ידי אבחון גרפולוגי מקצועי ואיכותי. למה את/ה מחכה?
(C) כל הזכויות שמורות לאירית ראב